חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק רע"ב 7512/05

: | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון בירושלים
7512-05
2.10.2005
בפני :
אליעזר ריבלין

- נגד -
:
בצלאל קהלני
:
שרות בתי הסוהר
החלטה

1.        המבקש מרצה מאסר של 5 שנים ושלושה חודשים החל מיום 17.6.02 בגין עבירות אלימות חמורות, הדחה באיומים, השמדת ראיות, כליאת שווא ושיבוש מהלכי משפט. ביום 3.7.03 נגזר דינו של המבקש לחמישים חודשי מאסר בגין עבירות אלימות חמורות כלפי אישה אותה פגש באקראי. לפי תיאורו של בית המשפט השלום בפתח-תקווה (כבוד השופטת ל' לב און): "הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה חבלנית, איומים, שיבוש הליכים, כליאת שווא וכל אלו בעקבות פגישה סתמית עם אישה ברחוב אלנבי בת"א שהסתיימה באורח נורא, באכזריות, בגילוי אלימות ללא מעצורים וללא חמלה... אם לא די באלימות כדי להוכיח שליטה במתלוננת, הרי שבהמשך כדי לבסס את אותה שליטה לאחר שהמתלוננת הוכתה וראשה הוטח במעקה והוטח באסלה, לא פחות ולא יותר, וניתז דם סביב כל קירות השירותים, הורה [המבקש] לאותה קורבן לנקות את סימני הדם..." ביום 9.10.03 הורשע המבקש בתקיפת בת זוג שגרמה חבלה ממשית. במסגרת הסדר הטיעון הודה המבקש בעובדות כתב האישום לפיהן תקף את חברתו בכך שהכה בפניה בכוס זכוכית. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו לחברתו שלושה חתכים בפניה, חתך באפה ובסנטרה, נשברה לה שן והיא נזקקה לטיפול רפואי. בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת ד' שריזלי) קיבל את עסקת הטיעון וגזר על המבקש 16 חודשי מאסר מהם 8 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, כשרק 5 חודשים מחודשי המאסר לריצוי בפועל יצטברו לעונש שנגזר על המבקש בגין הרשעתו הקודמת.

2.        ועדת אלימות במשפחה (להלן: ועדת אלמ"ב) דנה בעניינו של המבקש והמליצה שלא לאפשר לו לצאת לחופשות. על החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' טל), שדחה את עתירתו, בקובעו כי "[המבקש] אינו מסוכן רק לחברתו לשעבר, אשר גרה במרחק מביתו, אלא גם לסביבתו, לאור מאפייני אישיותו, המפורטים בפרטיכל הועדה ובהמלצתה". ביום 21.3.05 דנה ועדת אלמ"ב בעניינו של המבקש בפעם השלישית. הוועדה המליצה בפעם נוספת שלא להוציא את המבקש לחופשה: "[]מדובר באדם מניפולטיבי המשתמש בגורמי טיפול לצרכיו האישיים ולא הטיפוליים בתחום האלימות מאחר ואינו רואה עצמו כאדם אלים. ומכאן מסוכנותו. הפרוגנוזה עלולה להצביע על מסוכנות גבוהה כלפי הקורבן שבנתה לעצמה חיים חדשים מחד ומאידך משמרת קשר עם משפחת האסיר, דבר המבטא מסרים כפולים וזאת למרות שאינה חוששת מפניו. כל עוד לא הפנים את חומרת מעשיו ותוצאותיהם ומסרב לקשר טיפולי בתחום האלימות הינו מהווה סכנה לקורבן ולעצמו. לכן אין הועדה ממליצה על יציאתו לחופשה". המשיב אימץ את המלצת הוועדה שלא לאפשר את יציאת המבקש לחופשה. כנגד החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' טל), שדחה את עתירתו פעם נוספת וקבע כי הערכת הועדה את מסוכנותו של העותר מוצדקת. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי לא חל שינוי משמעותי בהתנהגותו של העותר, כי הוא לא מעוניין בהשתלבות בפעילויות השונות שבבית הכלא "ומשכך אין מקום להוציאו לחופשה שהיא פריבילגיה שניתנת לאסיר".

3.        על החלטה זו מלין בפני המבקש. לדבריו, הוא מנהל בבית הכלא אורח חיים נורמטיבי, לא נוטל סמים ולא נוקט באלימות כלפי אסירים אחרים. עוד הוא טוען כי בבתי הכלא בהם היה אסור לא היו סדנאות בנושא אלימות או מערכי הסברה אחרים בנושא, וכי אם פעילויות בנושא זה היו מתקיימות, הוא היה נוטל בהם חלק. המבקש מדגיש, כי הוא לא שומר על קשר עם המתלוננת - חברתו לשעבר, וכי המתלוננת מעידה בעצמה שהיא אינה חוששת ממנו. המשיב מתנגד מתן רשות ערעור למבקש. לטענתו, בקשתו של המבקש אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בעניינו, וכי גם לגופו של עניין אין להתערב בהחלטת המשיב ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

4.        דין הבקשה להידחות. בקשת רשות הערעור של המבקש אינה מעלה כל בעיה משפטית בעלת חשיבות או נושא אחר בעל חשיבות כללית (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל, לא פורסם) ורק מטעם זה יש לדחותה על הסף. למעלה מן הצורך יצוין, כי גם לגופו של עניין, אין ממש בבקשה. המבקש הורשע בגין עבירות חמורות של אלימות, שבוצעו על רקע סתמי באכזריות רבה. מעשים אלה, בהם המבקש הורשע, מעמידים נגדו חזקת מסוכנות גבוהה ביותר. איני רואה טעם להתערב בממצאיה של ועדת אלמ"ב שממצאיה נסמכים על התרשמות בלתי אמצעית מן המבקש ומהתנהגותו בין כותלי בית הכלא. החופשות אינן זכות שמוקנית לאסיר, כי אם טובת הנאה שניתנת לו בשיקול דעתם של הגורמים הממונים על כך בבית הכלא (ראו סעיף 1.ב. לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.40.00, המסדירה את נוהלי מתן החופשות). המבקש לא הביא בפניי כל טעם של ממש לכך שהוא זכאי ליהנות מטובת הנאה זו.

           בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

           ניתנה היום, כ"ח באלול תשס"ה (02.10.05).

                                                                                                ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>